החפירה בתל הארכיאולוגי הפרהיסטורי בתל מוצא היא פגיעה בממצאים נדירים וחשובים מטעמים כלכליים של רשות העתיקות

16 ביולי, 2019

היום יצאה רשות העתיקות בהודעה חגיגית על החפירה בתל מוצא. יישוב פרהיסטורי בן 9,000 שנה. דווקא בגלל גודלו , ייחודו וחשיבותו, החפירה הזו עצובה ומקוממת. קשה להאמין שלו היה מדובר באתר מכל תקופה אחרת הייתה מעיזה רשות העתיקות לבצע את החפירה באופן שבו בוצעה.

תלים פרהיסטוריים כמו מוצא כמעט אי אפשר למצוא. מדובר באחד מהאתרים הפרהיסטוריים הגדולים בעולם ובתל הגדול ביותר שנחפר בישראל. הידע שהוא מספק על התקופה הניאוליתית המזוהה עם ראשית החקלאות ועל אזור ירושלים בפרט חשוב מאין כמותו. החלטת רשות העתיקות לחפור אתר בסדר גודל כזה, עם שרידים חשובים כל כך, לטובת פיתוח ובניה גרמה להרס של אחד המקומות המיוחדים בתולדות הארץ.

תלים ארכיאולוגים הם אתרים שנוצרו משכבות היסטוריות שונות היושבות זו על זו ועל כן הם אוצרים בתוכם ידע רב. בהגדרתן חפירות הצלה הן חפירות לקראת הרס האתר לטובת צורכי הפיתוח (כביש במקרה שלנו). פיתוח זה מביא עמו את סדרי העדיפויות של היזמים לתוך מכלול השיקולים של החופרים ובראשם אילוצי הזמנים. מסיבה זו, עד לפני כמה שנים נלחמה רשות העתיקות למנוע פיתוח על אתרים אלה. כך בתל מוצא, כך בתל בית שמש ובתל עזקה. אלא שבשנים האחרונות שינתה רשות העתיקות את מדיניותה מסיבות כלכליות וספגה על כך ביקורת נוקבת של האקדמיה והקהילה הארכיאולוגית.

הבעייתיות מתחדדת שבעתיים כאשר מדובר באתר פרהיסטורי שכן חפירה פרהיסטורית נעשית בצורה איטית ועדינה אפילו יותר מאשר חפירת אתר ארכיאולוגי מתקופות מאוחרות יותר. כך למשל נהוג לחלק את השטח לריבועים בגודל 1 מ"ר בשל הצורך בעבודה עדינה ומדויקת. הלחץ של היזמים והעובדה שמדובר בחפירה לצורך בניית מחלף, גרמו לחוקרים לעבוד בתנאים בלתי אפשריים: מאות עובדים, עשרות ארכיאולוגים, חפירה כמעט ללא הפסקה בין העונות, שטחים ענקיים וכמו שחדי העין הבחינו, חפירה בריבועים בגודל 5 מ"ר הם תנאים שלא מאפשרים מחקר מדויק.

נראה שאינטרסים פוליטיים וכלכליים גרמו לרשות העתיקות לזנוח את תפקידה לשמור על העתיקות. חבל שכל שנותר לעשות זה לאסוף את הממצא ולנסות להפיק ממנו את המיטב בתנאים הלא הגיוניים שנוצרו. אנו תקווה שבשנים הקרובות החוקרים יחשפו גם לקהילה המדעית את הממצא ומסקנותיהם בצורה של פרסומים מדעיים כנדרש.