אתר תיירות שמוקדש לכמיהת העם היהודי לירושלים הושק ברובע המוסלמי בעיר העתיקה במתחם ממלוכי מהמאה ה 14

3 באוגוסט, 2016

3 לאוגוסט 2016

 

לאחרונה התפרסמה בתקשורת ידיעה על השקת אתר תיירות ראשון מסוגו בירושלים הנקרא 'המסע לירושלים' שמוקדש לעליית יהודים לאורך הדורות לירושלים. המיזם, הממוקם בעיר העתיקה, מתחת לבתי הרובע המוסלמי, במתחם מהתקופה הממלוכית (מאה 14) הכולל חאן וחמאם (בית מרחץ). את הפרויקט יזמה 'הקרן למורשת הכותל המערבי' והוא החל כחפירה ארכיאולוגית ונמשך בעבודות שימור, אותן ביצעה רשות העתיקות במשך עשור. להבנתנו זוהי דוגמא נוספת לאופן בו הרשויות הישראליות מוחקות את המורשת הרב תרבותית של ירושלים על ידי הצגת סיפור המנותק מההקשר בו הוא נמצא.

 

המיזם התיירותי הוקם הודות להסכמת רשות העתיקות לקיים באתר חפירה ארכיאולוגית שהוצגה כחלק מחקר תולדות ירושלים. ראשיתה בשנת 2004 מתחת לבית הכנסת 'אוהל יצחק' ובהמשך מתחת לבתי התושבים הפלסטינים. מהמסמכים שהגיעו לידנו נראה שהתוכנית להקים מיזם תיירותי על הקשר של עם ישראל לארצו באתר ממלוכי היה ידוע לרשויות כבר משנת 2007. כך נוצר מצב אבסורדי שבו  רשות העתיקות המשיכה את החפירה ואת עבודות השימור בטענה שהן הכרחיות מבחינה ארכאולוגית לחקירת המתחם הממלוכי תוך ידיעה שבמקום יוקם מרכז תיירות שיציג תכנים יהודיים, מנותקים מההקשר הפיזי והתרבותי של המבנים. בכך נתנה רע"ת את הסכמתה למחיקת הסיפור ההיסטורי של האתר והכינה חלל מרשים וגדול לשימושם של היזמים – 'הקרן למורשת הכותל'.

 

מכוון שהחוק רואה בחפירות ארכיאולוגיות פעילות אקדמאית החפירות מוסדרות באמצעות 'חוק העתיקות' ותוכניות בנייה באתרי עתיקות אינן צריכות באישור ועדות התכנון והבנייה. כך ניתן לחפור חללים תת קרקעיים בחסות החוק ואח"כ להציגם כמיזם חדש. זאת ללא דיון ציבורי. זוהי דוגמא לאופן שבו מנצלים יזמים (כמו הקרן למורשת הכותל, אלע"ד ואחרים) את חוק העתיקות כדי להקים מתחמי תיירות דתיים בחסות משרד ראש הממשלה.

 

לקריאה נוספת על אופן התנהלות רשות העתיקות והקרן למורשת הכותל: "אוהל יצחק": מוזיאון יהודי בבית מרחץ ממלוכי

 

מיזם 'המסע לירושלים'

המיזם מתאר בצורה כוללת, מגמתית ודלה את תולדות עם ישראל משנת 70 לספירה ועד ימינו. המידע מתמקד בצורה יתרה עד מופרכת בנוכחות היהודית בירושלים ובהיותם של היהודים מצד אחד שחקנים בעלי תפקיד מכריע בפוליטיקה העולמית בכל תקופה ותקופה, ומצד שני בהיותם נרדפים תמיד. התיאור מסופר מנקודת מבט דתית-חרדית ומתמקד באמונה הבלתי מעורערת באלוהים ובכמיהת העם היהודי  לבניין בית המקדש. לסיכום, מדובר במעט מאד מידע היסטורי אמין ומרחיב דעת והרבה מאד נרטיב מגמתי שלא לומ תעמולתי.

 

חשיבות האתר

החמאם המכונה דראג' אל-עין והחאן שלצדו מוכרים מהספרות ומהמחקר כחלק ממתחם ציבורי ששימש את תושבי ומבקרי העיר בתקופה הממלוכית. נראה שמתחם זה הוא חלק ממפעלי הבניה של מושל דמשק סיף אל-דין תנכז (1340-1312). המושל תנכז ידוע כבונה מתחם 'שוק הכותנה' הנמצא בסמוך, ח'אנים ובתי מרחץ נוספים . דראג' אל-עין נבנה בצמוד לחמאם אל-עין. בתקופה העות'מאנית החמאם נסגר ומעליו נבנו בתי מגורים.

המיזם הנוכחי מחדד את מסקנות וועדת ההיגוי שעמק שווה יזם וגיבשה את מסקנותיה במסמך עקרונות מנחים לתוכנית אב לעתיקות ירושלים – הצעה למסמך מדיניות

 

לסיכום

המקרה של "המסע לירושלים" הוא דוגמא לרעות החולות של הארכאולוגיה הישראלית בירושלים בעשור האחרון. "ארכיאולוגיה יהודית" שהפכה פלטפורמה לבניה של מיזמי תיירות מוּפרטת שמנוהלים על ידי גופים ימניים ודתיים שפוגעים בנכסים התרבותיים של כולנו.

 

mamluk1   mamluk2

חדר 'המסע לירושלים'                                        החאן הממלוכי בשימוש לבר מצווה ל VIP

 

 


חזרה למעלה