עדכון: התפתחויות חדשות באתרי העתיקות בסילואן, באזור הסובב את הר הבית/אל-אקצא ובחברון

21 באוקטובר, 2015

21 לאוקטובר 2015

בשבועות האחרונים השתלטו ידי עמותות מתנחלים על שטחים חדשים בסילואן – עיר דוד, במרכז דוידסון שצמוד להר הבית/אל-אקצא ובחברון (תל רומיידה). בכל המקרים הוצגה האחיזה של המתנחלים בשטחים חדשים כנובעת מצרכי בטחון, פיתוח או ניהול של אתרים ארכיאולוגים. להבנתנו, בכל הקשור לסילואן והעיר העתיקה, השינויים מגבירים את המתח והחשש אצל הפלסטינים שישנם ניסיונות של ממש לשנות את הסטטוס קוו בהר הבית/מתחם אל-אקצא.

מרכז דוידסון – בין סילואן להר הבית

בתחילת 2014, בתקופת כהונתו של אורי אריאל (הבית היהודי) כשר הבינוי והשיכון, נחתם הסכם בין החברה לפיתוח הרובע היהודי (הנמצאת תחת משרד השיכון) לבין עמותת אלע"ד על העברת ניהול מרכז דוידסון לידי העמותה.[1] מרכז דוידסון (מספר 6 במפה מס' 1) הוא אתר ארכיאולוגי שפתוח לציבור ושבו מוצגות העתיקות שהתגלו בחפירה שנערכה לכל אורך הדופן הדרומית וחלק מהדופן המערבית של הר הבית/מתחם אל-אקצא. זהו השטח הארכיאולוגי הגדול ביותר שנחפר בעיר העתיקה. בגלל מיקומו הרגיש בצמוד ולמרגלות הר הבית/אל-אקצא הוחלט בעבר שניהולו חייב להיות בידי רשויות המדינה.

אורי אריאל (כיום שר החקלאות), הוא השר הימני ביותר בממשלה והבולט ביותר במאבקו לשינוי הסטטוס קוו בהר הבית. כשר השיכון התבטא אריאל בדבר הצורך לבנות את בית המקדש השלישי.[2] בממשלה הנוכחית אריאל הוא מהפוליטיקאים הבולטים שעולים להר הבית. מנגד, עמותת אלע"ד אף פעם אינה מתבטאת בעניין הר הבית ובעבר אף התנערה מכמה מהקבוצות שמקדמות חידוש של תפילת יהודים בהר. הפעילות של העמותה בסביבת הר הבית מתמקדת ,כביכול כבדרך אגב, בפעילות הארכיאולוגית בלבד. כך למשל מימנה העמותה חפירת מנהרה שמחברת בין החפירה בחניון גבעתי שבסילואן (החלק הדרומי שמסומן כמספר 10 במפה מספר 1) למרכז דוידסון. מנהרה זו מסתיימת בצמוד ליסודות הר הבית/אל-אקצא.[3] חלק מהסיורים של מרכז המבקרים עיר דוד, אותו מפעילה אלע"ד מתמקדים בתכנים הקשורים לתקופת בית המקדש השני ומנהג העלייה לרגל. הפרויקט המרכזי העוסק בהר הבית שאותו מממנת עמותת אלע"ד הוא פרויקט סינון העפר מהר הבית המתקיים במזרח ירושלים ומסנן את העפר שנזרק על ידי הווקף המוסלמי במהלך עבודות הפיתוח שהיו באל-אקצא בין 1999-1996.[4]

באפריל 2014, פרקליטות המדינה עתרה לבית המשפט כנגד ההסכם בין אלע"ד לחברה לפיתוח הרובע היהודי וניצחה בבית משפט השלום. בערעור שהגישה עמותת אלע"ד לבית המשפט המחוזי, התקבלה עמדת אלע"ד והוחלט שיש לאפשר את העברת ניהול האתר לידיה.[5] לאחר החלטה זו, של בית המשפט המחוזי נותר לראות האם המדינה תערער על החלטת בית המשפט המחוזי בבית המשפט העליון.

ניהול מרכז דוידסון על ידי עמותת אלע"ד יאפשר לה לחזק את הקשר בין סילואן לעיר העתיקה, על ידי סיורים לקהל הרחב המחברים בין שני האתרים ועל ידי חפירה של עוד מנהרות ויצירת מסלולים תת קרקעיים שיחברו בין שני האתרים. מרכז קדם – מתחם התיירות אותו מתכננת עמותת אלע"ד לבנות בכניסה לסילואן (מס'2 במפה מספר 1) אמור לשמש מרכז תיירותי שיחבר בין שני המקומות. בהנחה שהעמותה תפעל במרכז דודיסון כפי שהיא פעולת ב'עיר דוד' הרי שצפוי שהיא תשקיע מיליונים בחפירות ארכיאולוגיות ופיתוח אתר התיירות שידגיש ויציג בצורה חד צדדית את הנוכחות היהודית במקום. הפיתוח באמצעות ארכיאולוגיה והתכנים שאלעד יבליטו במקום עלולים להגביר את המתח מול הווקף המוסלמי ובין יהודים וערבים בנקודה הכי טעונה באזור.

סילואן

במהלך הקיץ רשות הטבע והגנים ועמותת אלע"ד החלו לגדר ולהציב שערים סביב השטח תיירותי המכונה שטח G (מספר 3 במפה מספר 2). זהו שטח של כ 2 דונם הנמצא בצמוד למרכז המבקרים של עיר דוד ושהיה פתוח לציבור ולתושבים עוד מתקופת המנדט הבריטי. עד לסגירתו, היה ניתן להיכנס ולצאת מהכפר סילואן ברגל דרך שבילים הנמצאים בצמוד לשטח זה. בשבועות האחרונים, הוצבו שערים בשבילים המובילים לשטח ארכיאולוגי נוסף המכונה שטח E (מספר 7 במפה מספר 2). שטח זה נמצא דרומית לשטח G והוא גדול ממנו כמעט פי שלוש. השטח גובל ממזרח בשכונת אל-בוסתן.

שני השטחים הללו נמצאים כבר שנים, באופן לא רשמי בידי המתנחלים ורשות הטבע והגנים (רט"ג) אבל במקביל שמשו כשטחים פתוחים לציבור ותושבי סילואן, אחת השכונות הכי צפופות בעיר, נהנו מהם. כפי שניתן לראות מהמפה המצורפת סגירתם תאפשר לאלע"ד לשלוט בשבילים וברוב השטח במדרון המזרחי של שכונת וואדי חילווה בסילואן (בשטחו נמצא האתר עיר דוד).

התהליך של סגירת שטח ציבורי לטובת הגן הלאומי, גם אם הוא נמצא ליד ובתוך שטח בנוי בו מתגוררים תושבים, מאפיינת את אופן הפעולה של רט"ג והמתנחלים בסילואן מזה שני עשורים. באמצע שנות ה 90 נסגר מעיין הכפר המכונה עין אום אל-דראג'/מעיין הגיחון (מס' 5 במפה מספר 2) לצורך חפירות ארכיאולוגיות ולא נפתח לתושבים מאז ועד היום. בשנת 2005 נסגר שטח ברכת אל-חמרה/בריכת השילוח (מס' 9 במפה) בקצה הדרומי של הכפר, בצמוד לשכונת אל-בוסתן ומאז הכניסה אליו היא בתשלום.

השפעת השינויים על המצב במזרח ירושלים ובעניין הר הבית/מתחם אל-אקצא בפרט

בשנים האחרונות אנחנו עדים לפעילות מתגברת של חפירות ארכיאולוגיות ופיתוח תיירותי בצמוד להר הבית/אל-אקצא. הפעולות שהזכרנו במסמך זה, לצד חפירת מנהרות הכותל, הממשיכות כל הזמן, והניסיונות לגדר את בית הקברות באב אל-רחמה (ראה עדכון עמק שווה בנושא מאוגוסט וספטמבר השנה), מראים שהאזור שסביב לאל-אקצא מוקף בפעילות של מתנחלים שיוצרים אתרים שמחזקים מאוד את הקשר היהודי למקום. ניתן לטעון שכל הנעשה בצמוד לכותלי אל-אקצא אינו משפיע על פעילות הקבוצות העולות להר הבית או פועלות לשינוי הסטטוס קוו במתחם. אבל אין ספק שיצירת סביבה ופעילות שמתמקדות בהדגשת החשיבות של הר הבית לעם היהודי, ונוכחות של קבוצות בעלות אידיאולוגיה לאומית יהודית בגבול המסגדים משפיעים על האווירה והמתח הקיים בהר.

תל רומיידה שבחברון

החפירה הארכיאולוגית בתל רומיידה שבחברון החלה בינואר 2014. מטרתה להכשיר את האתר כפארק ארכיאולוגי בניהול מתנחלי חברון.[6] כמה ימים לפני חול המועד סוכות (סוף ספטמבר 2015) אנשי המנהל האזרחי החלו בשילוט האתר, כשלב נוסף בהכשרתו למבקרים. השילוט (מיותר לציין), מתמקד בתולדות עם ישראל וכתוב בעברית ואנגלית בלבד. צעד זה, שהוא אולי קטן בתהליך הכשרת האתר, נעשה למרות שבבית המשפט עומדת עתירה כנגד הקצאת השטח למתנחלים.[7]

כשתוכנית העבודה של המנהל האזרחי בנוגע לפיתוח התיירותי בחברון במאי 2015 הוצגה נאמר שהתוכנית לפיתוח תל רומיידה תשתלב במיזם תיירות חדש אשר יחבר בין מספר אתרים ארכיאולוגיים שנמצאים בין ההתנחלות של קרית ארבע לתל. ישנה תוכנית ליצור מסלולי הליכה לתיירים מקריית ארבע (מהאתר ח'רבת א-דיר, הנמצא בשטח ההתנחלות) דרך מערת המכפלה ועד תל רומיידה.

פיתוח השבילים וחפירה הארכיאולוגית נעשים לכאורה על ידי גופים שונים. אולם, נראה כי הפרויקטים הללו משתלבים וקשורים מאד אחד בשני: החפירות הארכיאולוגיות מספקות למתכננים של מיזם התיירות אזורים נוספים להתפשט אליהם, קיומו של מיזם התיירות מספק לאתר הארכיאולוגי הקשר מרחבי והיסטורי נרחב יותר. וכך יחוברו להן קרית ארבע וההתנחלות בחברון גם פיזית (בשבילים) וגם היסטורית (באמצעות האתרים הארכיאולוגים).

Jerusalem Map 2015 for web Heb

Silwan map 2015 heb for web

תמונות מתל רומיידה:

rumeida1    rumeida2

[1] הודעה לעיתונות, "משרד השיכון פעל בניגוד לאישור שקיבל מן היועץ המשפטי לממשלה בעניין 'מרכז דוידסון'", עמק שווה, 24 למרס 2014

[2] ח' עזרא, "שר השיכון: לבנות את בית המקדש בהר הבית", ערוץ 7, 4 ליולי 2013

[3] הודעה לעיתונות, "עתירה לבג"ץ להעביר את ניהול המנהרה המחברת בין סילואן לכותל המערבי לידי המדינה ולבטל את ניהולה על ידי עמותת אלע"ד", עמק שווה, 12 לאפריל 2015

[4] ר' גרינברג, י' מזרחי, "ארכיאולוגיה במדרון החלקלק פרויקט הניפוי של אלע"ד ב"עמק צורים", עמק שווה, 2012

[5] נ' חסון, "הישג לעמותת הימין: אלע"ד תקבל אחריות על הגן הארכיאולוגי ליד הכותל", הארץ, 13 לאוקטובר 2015

[6] י' מזרחי, תל רומיידה הפארק הארכיאולוגי של חברון, עמק שווה, נובמבר 2014

[7] תוצאות הדיון בבג"ץ בעניין החפירות הארכיאולוגיות בחברון – תל רומיידה, עמק שווה, 5 לינואר 2015


חזרה למעלה