רשות העתיקות הגישה תביעת דיבה נגד 'עמק שווה' בעקבות פוסט בפייסבוק

8 בדצמבר, 2019

בפוסט בפייסבוק טען הארגון כי רשות העתיקות התחייבה עוד לפני שהחלה לחפור בתל מוצא לשחרר את השטח בתמורה לכיסוי גרעונותיה. המשמעות: פגיעה אפשרית בעתיקות.  עמק שווה: עומדים מאחורי הדברים; לא ידוע לנו על מקרים בהם גוף ממשלתי תובע ודורש להשתיק ביקורת מקצועית של ארגון חברה אזרחית. הרשות מעלה בתפקידה לשמור על העתיקות ממניעים כלכליים וכעת משתמשת בכספי ציבור להשתיק את טענותיו.

רשות העתיקות הגישה תביעת דיבה נגד ארגון 'עמק שווה'. התביעה הגיעה לאחר שבחודש יולי  פירסם הארגון פוסט ובו נטען כי במסגרת ההסכם של רשות העתיקות עם המדינה התחייבה רשות העתיקות לשחרר את האתר הארכיאולוגי, בו קיימה רשות העתיקות חפירת הצלה, בתאריך נקוב. משמעות הדברים היא שללא קשר לממצאי חפירת ההצלה הסכימה רשות העתיקות מראש לקבור את האתר והממצאים במקום לטובת סלילתו של כביש 16.

לתביעה קדם מכתב התראה ובו ביקשה רשות העתיקות מהארגון להתנצל, למחוק את הפוסט ואף איימה בתביעות פליליות כנגד עובדי הארגון. בנוסף דרשה הרשות לשמור את דבר ההסכם בסוד.

במסגרת חפירת ההצלה בתל מוצא נחשף יישוב בן 9,000 שנה, שלדברי רשות העתיקות הוא היישוב הפרהיסטורי הגדול ביותר שנחשף במזה"ת ששינה את האופן שבו אנחנו מכירים ומבינים את התקופה הניאוליתית. כשבוע לאחר פרסום ההודעה לתקשורת בדבר הממצאים החלו עבודות כיסוי בחלקים מהאתר. עמק שווה, כמו רבים בקהילה הארכיאולוגית, ראו בחומרה את החלטת רשות העתיקות לבצע חפירה באתר משמעותי כל כך ולאפשר בניה על חלק ניכר מהשטח שנחפר ובכך להביא להריסתו.

בכתב התביעה שהתקבל השבוע, דרשה רשות העתיקות התנצלות פומבית ופיצוי כספי על סך 143,000 ש'. איננו מכירים תביעות דיבה של גופים ממשלתיים כנגד ארגוני חברה אזרחית. להבנתנו, זהו מקרה ראשון שרשות סטטוטורית מחליטה לפעול כדי להשתיק ביקורת ציבורית כנגד מעשיה באמצעים משפטיים ותביעות השתקה, כל שכן גוף כמו רשות העתיקות שחלק מתפקידו הוא לקדם שיח פתוח ואקדמי בנושאי עתיקות במדינת ישראל.

תגובת 'עמק שווה': אנחנו עומדים מאחורי הדברים ומאמינים שבית המשפט יפסוק לצידנו. מצער שרשות העתיקות, האחראית הבלעדית  על גורל עתיקות ארצנו, בחרה להלך אימים, להפחיד ולהשתיק ביקורת במקום לעסוק בשמירה והגנה על שרידי העבר. שידע כל משלם מיסים בישראל שכספיו מושקעים במחיקת שייח מהרשתות החברתיות. זהו מקרה קיצוני שבו רשות סטטוטורית במדינת ישראל שאמורה לקדם מחקר אקדמי ושיח ציבורי ומחוייבת לשקיפות פועלת בכוחנות ומאיימת בתביעות השתקה כדי למנוע דיון וביקורת.

 

רקע ומקרים נוספים:

רשות העתיקות היא הגוף הסטטוטורי האחראי על העתיקות בישראל. מתפקידה לשמור על העתיקות מפני הרס, לבצע חפירות הצלה בהתאם לצרכי הפיתוח, לפקח על עבודות הבניה באתרי עתיקות ולשחרר שטחים לבניה. שיקול הדעת המקצועי נמצא כולו בידיה. הצורך לשמור על העתיקות מפני הרס וגם לבצע חפירות תמורת תשלום המגיע מהיזם, מציב את הרשות בניגוד עניינים.

זהו אינו המקרה הראשון בו 'עמק שווה" מבקר את רשות העתיקות על אישורי בנייה טרם חפירה. במסגרת מאבקיו עתר הארגון נגד אישור הבנייה ל'בית הליבה' שברחבת הכותל שניתן עוד טרם שהחלו החפירות באתר. מעבר לכך, במשך שנים עמק שווה מבקר את חפירת המנהרות בסילואן ובעיר העתיקה. טענת עמק שווה היא שחפירת המנהרות, ואישורי הבניה (מתחם קדם, בית ליהבה ועוד) היו העדויות הראשונות בהם רשות העתיקות מעלה בתפקידה לטובת בניה ואינטרסים פוליטיים. במסגרת בקשת חופש מידע שביקש אז הארגון נחשפה ביקורת רחבה של בכירי רשות העתיקות נגד החפירה, אותה כינו "ארכיאולוגיה גרועה".

יש בכך שינוי במדיניות הרשות שנמנעה בעבר מלחפור תלים ארכיאולוגים רב שכבתיים, כדוגמת האתר במוצא. דוגמאות נוספות למגה חפירות הם תל בית שמש ותל אסוויר (ליד היישוב חריש). בשני המקרים רשות העתיקות ביצעה חפרות ענק בזמן שיא במטרה לקדם בניית כבישים שיפגעו באופן בלתי הפיך באתרים שבמשך עשרות שנים היא נמנעה מלחפור על מנת לשמור עליהם. ביקורת דומה נשמעה על החלטת הרשות לשחרר לבנייה את תל נבי זכריה סמוך למודיעין. אחד ההסברים האפשריים לשינוי המדיניות הוא התלות של רשות העתיקות בהכנסות שמניבות לה חפירות ההצלה המהוות כ 70% מתקציבה.

הסמכות לקבל החלטות לגבי חפירה ובניה באתר עתיקות, נמצאת באופן בלעדי בידיו של מנהל הרשות שאינו איש מקצוע. במצב כיום, אין אפשרות לערער על החלטותיו. עמק שווה, הוא כמעט הקול הביקורתי היחיד הנשמע כנגד החלטות של רשות העתיקות ואופן שמירתה על עתיקות הארץ.