רשות העתיקות מאיימת בהגשת תביעת דיבה נגד 'עמק שווה' ובעונשי מאסר לעובדי הארגון בעקבות פוסט בפייסבוק

8 בספטמבר, 2019

בפוסט בפייסבוק טען הארגון כי רשות העתיקות התחייבה לשחרר את האתר תל מוצא לפיתוח ללא קשר לממצאים. עמק שווה: עומדים מאחורי הדברים; רשות העתיקות מעלה בתפקידה לשמור על העתיקות ממניעים כלכליים וכעת היא גם מנסה למנוע דיון ציבורי באמצעות איומים

לפני כחודש וחצי חשפה רשות העתיקות את חפירת הענק בתל מוצא שבה נמצא יישוב בן 9,000 שנה, היישוב הפרהיסטורי הגדול ביותר שנחשף במזה"ת. לדברי רשות העתיקות החפירה משנה את האופן שבו אנחנו מכירים ומבינים את התקופה הניאוליתית. כשבוע לאחר מכן כבר החלו עבודות כיסוי בחלקים מהאתר. עמק שווה, כמו רבים בקהילה הארכיאולוגית, ראו בחומרה את החלטת רשות העתיקות לבצע חפירה באתר גדול כל כך ולאפשר בניה על חלק ניכר מהשטח שנחפר ובכך להביא להריסתו.

בפוסט שפרסם הארגון בפייסבוק נטען כי במסגרת ההסכם של רשות העתיקות עם המדינה התחייבה רשות העתיקות לשחרר את האתר בתאריך נקוב. משמעות הדברים היא שללא קשר לממצאי חפירת ההצלה הסכימה רשות העתיקות מראש לקבור את האתר והממצאים במקום לטובת סלילתו של כביש 16. במכתב שנשלח השבוע מרשות העתיקות לעמק שווה נכתב כי: "בכוונת הרשות ועובדיה להגיש קובלנה פלילית וכי בהתאם לחוק איסור לשון הרע, פרסומי לשון הרע אשר בוצעו על ידי עמק שווה עלולים להיחשב כעבירה פלילית שדינה מאסר". בסופו של המכתב הציעה רשות העתיקות הסדר פשרה שבמידה ויתקבל דרשה שיישאר סודי. לפי ההסדר 'עמק שווה' תבהיר כי "טענותיה אינן נכונות".

במכתב התשובה שנשלח לרשות העתיקות נכתב: "לגופו של עניין, הפרסום נשוא האיומים מבוסס על דברים שאמר עובד בכיר ברשות העתיקות וכן על ראיות נוספות. בנסיבות אלה, אנו סבורים כי ככול שרשות העתיקות תבחר לפנות לבית המשפט בעניין, היא רק תגרום לעצמה מבוכה והוצאות כבדות".

תגובת 'עמק שווה': במקום שרשות העתיקות תשמור על עתיקות ארצנו, היא עסוקה בסתימת פיות. הביקורת המקצועית שיש לעמק שווה ולרבים בקהילה הארכיאולוגית חייבת להישמע. זהו מקרה קיצוני שבו רשות סטטוטורית במדינת ישראל שאמורה לקדם מחקר אקדמי ושיח ציבורי ומחוייבת לשקיפות פועלת בכוחנות ומאיימת בתביעות השתקה ומאסר כדי למנוע דיון וביקורת ואם לא די בכך מבקשת להשאיר את הדברים בחשיכה תחת הסכמים סודיים.

 

רקע ומקרים נוספים:

רשות העתיקות היא הגוף הסטטוטורי האחראי על העתיקות בישראל. מתפקידה לשמור על העתיקות מפני הרס, לבצע חפירות הצלה בהתאם לצרכי הפיתוח, לפקח על עבודות הבניה באתרי עתיקות ולשחרר שטחים לבניה. שיקול הדעת המקצועי נמצא כולו בידיה. הצורך לשמור על העתיקות מפני הרס וגם לבצע חפירות תמורת תשלום המגיע מהיזם, מציב את הרשות בניגוד עניינים.

זהו אינו המקרה הראשון בו 'עמק שווה" מבקר את רשות העתיקות על אישורי בנייה טרם חפירה. במסגרת מאבקיו עתר הארגון נגד אישור הבנייה ל'בית הליבה' שברחבת הכותל שניתן עוד טרם שהחלו החפירות באתר. מעבר לכך, במשך שנים עמק שווה מבקר את חפירת המנהרות בסילואן ובעיר העתיקה. טענת עמק שווה היא שחפירת המנהרות, ואישורי הבניה (מתחם קדם, בית ליהבה ועוד) היו העדויות הראשונות בהם רשות העתיקות מעלה בתפקידה לטובת בניה ואינטרסים פוליטיים. במסגרת בקשת חופש מידע שביקש אז הארגון נחשפה ביקורת רחבה של בכירי רשות העתיקות נגד החפירה, אותה כינו "ארכיאולוגיה גרועה".

יש בכך שינוי במדיניות הרשות שנמנעה בעבר מלחפור תלים ארכיאולוגים רב שכבתיים, כדוגמת האתר במוצא. דוגמאות נוספות למגה חפירות הם תל בית שמש ותל אסוויר (ליד היישוב חריש). בשני המקרים רשות העתיקות ביצעה חפרות ענק בזמן שיא במטרה לקדם בניית כבישים שיפגעו באופן בלתי הפיך באתרים שבמשך עשרות שנים היא נמנעה מלחפור על מנת לשמור עליהם. ביקורת דומה נשמעה על החלטת הרשות לשחרר לבנייה את תל נבי זכריה סמוך למודיעין. אחד ההסברים האפשריים לשינוי המדיניות הוא התלות של רשות העתיקות בהכנסות שמניבות לה חפירות ההצלה המהוות כ 70% מתקציבה.

הסמכות לקבל החלטות לגבי חפירה ובניה באתר עתיקות, נמצאת באופן בלעדי בידיו של מנהל הרשות שאינו איש מקצוע. במצב כיום, אין אפשרות לערער על החלטותיו. עמק שווה, הוא כמעט הקול הביקורתי היחיד הנשמע כנגד החלטות של רשות העתיקות ואופן שמירתה על עתיקות הארץ.