ארכיאולוגיה ופוליטיקה באגן ההיסטורי של ירושלים סיכום שנת 2018

5 בינואר, 2019

בשנת 2018 נרשמו רמות שיא של השקעות ממשלתיות במיזמים תיירותיים-ארכיאולוגיים באגן ההיסטורי של ירושלים. פרויקטים חדשים, כגון קו הרכבל ממערב ירושלים עד לשכונת סילואן/עיר דוד, יחד עם עבודות פיתוח מתמשכות, פועלים ליצירת רשת של אתרי תיירות אשר הופכת את האגן ההיסטורי של ירושלים מעיר היסטורית רב-תרבותית לסדרת אטרקציות תיירותיות, המעוצבות על פי נרטיב יהודי בעיקרו. עבודות החפירה, השימור והפיתוח באתרים ההיסטוריים של העיר, על מניעיהן הלאומיים-דתיים, הפכו למאפיין מרכזי של מפעל ההתנחלויות, עם השלכות מרחיקות לכת על המשא ומתן העתידי על הריבונות באזור. תהליך זה נעשה באמצעות הידוק שיתוף הפעולה בין תנועת הימין של ההתנחלויות לבין ממשלת ישראל ורמות שיא של השקעה תקציבית במיזמים המדגישים את זהותה היהודית של העיר ההיסטורית .

להורדת המסמך ארכיאולוגיה ופוליטיקה באגן ההיסטורי של ירושלים – סיכום שנת 2018 כקובץ PDF

להורדת המסמך ארכיאולוגיה ופוליטיקה באגן ההיסטורי של ירושלים – סיכום שנת 2018 כקובץ WORD

יוזמות התיירות הארכיאולוגיות התפתחו כאסטרטגיה שמטרתה לחזק את הדפוסים המוכרים של מפעל ההתיישבות בשכונות הפלסטיניות במזרח ירושלים, כגון השתלטות על בתים ויישוב אידיאולוגי באזורי מגורים בסילואן ובעיר העתיקה. שנת 2018 הביאה עמה הישגים משמעותיים למתנחלים: בשכונת ואדי חילווה בסילואן השתלטה עמותת אלע"ד (ארגון המתנחלים המוקדש ליישוב יהודים בסילואן/עיר דוד)[1] על כמה וכמה בתים, ומעבר לעמק, בבטן אל-הווא[2], עלולים 700 פלסטינים לאבד את בתיהם בעקבות החלטתו של ​​בית המשפט העליון להעביר חמישה דונם לעמותת עטרת כהנים. נדמה כי ההישג המשמעותי ביותר של המתנחלים השנה הוא התיקון לחוק הגנים הלאומיים[3], שעבר בחודש נובמבר. תיקון זה יאפשר לעמותת אלע"ד להכפיל את מספר יחידות הדיור של המתנחלים בשכונת סילואן.

עמק שווה בחן את מקומה של המורשת התרבותית והאתרים הארכיאולוגיים בסכסוך הישראלי-פלסטיני ועקב אחר ההתפתחויות בזירה זו במהלך העשור האחרון. אנו, אנשי עמק שווה, מודאגים מן השינויים בניהול האתרים הארכיאולוגיים ובמדיניות המורשת, ומהיחלשות הנוכחות הפלסטינית באגן ההיסטורי. תהליכים אלה פוגעים בשימור המורשת הרב-תרבותית של ירושלים ומערערים את התשתית התרבותית העומדת בבסיס האפשרות של חלוקת הריבונות בעיר.

ניתן לחלק את המיזמים הארכיאולוגיים-תיירותיים באגן ההיסטורי בשנת 2018 לשלוש קטגוריות: 1. חפירות נרחבות – הן חפירות ארכיאולוגיות מסורתיות והן חפירות במנהרות תת-קרקעיות; 2. פיתוח אתרים אלה לאטרקציות תיירותיות וחיבור בין האתרים השונים באמצעות מעברים ונתיבים מעל ומתחת לפני הקרקע. 3. צורות חדשות של תחבורה ויצירת מסלולים חדשים, ובראשם פרויקט הרכבל.

תיירות ארכיאולוגית כעובדה בשטח

במאי 2017 הודיעה הממשלה על "תוכנית שלם"[4]: חזון כולל ליצירת רצף של אתרי תיירות ארכיאולוגיים מעל ומתחת לפני השטח, החל מסילואן (שם נמצא האתר הארכיאולוגי עיר דוד) ועד הרובע המוסלמי של העיר העתיקה. התוכנית צופה רשת של נתיבי תיירות, אשר יעצבו מחדש את אופיו של האגן ההיסטורי – מעיר רב-תרבותית לשטח הנשלט בידי נרטיב אחיד של זהות יהודית. הפוליטיקאים אינם מנסים להסתיר את הכוונות הפוליטיות של קידום פרויקטים ארכיאולוגיים-תיירותיים אלה. בפגישה שהתקיימה במאי 2017, צוטטה שרת התרבות מירי רגב: "החפירות הללו מחיות את התנ"ך ומחזקות את ה'קושאן' (הבעלות) הכי טוב שיש לנו."[5]

על אף ש"תוכנית שלם" הוכרזה רשמית בשנת 2017, היא פועלת מאז שנת 2005 בתמיכה משמעותית של הממשלה. להערכתנו, עד כה הקצתה הממשלה לתוכנית למעלה ממיליארד ₪. "תכנית שלם" כוללת חפירות מסיביות מתחת לרחבת הכותל, פיתוח אתרים לתיירות ומעבר בין החללים שנחפרו לאחרונה למנהרות תת-קרקעיות בסילואן/עיר דוד. מוקדם יותר השנה, הודיעה הממשלה על הקצאה מיוחדת של כ-47 מיליון ₪[6] לחפירות בעיר דוד ובסביבתה במשך שנתיים. הקצאה זו שווה 20% מתקציב החפירות של רשות העתיקות, והיא תממן חפירות במנהרות מתחת לבתיהם של תושבי סילוואן, מעברים תת-קרקעיים בין אתרי החפירות השונים ובין סילוואן/עיר דוד והעיר העתיקה, וחפירות במורדות הר ציון. החפירות ייעשו בידי רשות העתיקות ואוניברסיטת תל אביב.

 

הפרויקטים הארכיאולוגיים-תיירותיים העיקריים כיום כוללים:

  • מנהרות וחפירות תת-קרקעיות בסילואן ובעיר העתיקה

חפירות אופקיות במנהרות אפיינו את הנוף הארכיאולוגי בירושלים במאה ה-19, אך הנוהג הארכיאולוגי במאה ה-20 התייחס אל החפירות האופקיות כאל פעולה לא-מדעית, והרסנית וזנח אותן לטובת חפירה אנכית מפני השטח לעומק האדמה במפלס ישר ככל הניתן. מאז שנת 1969, משתמשת ישראל מדי פעם בחפירה אופקית באזור שממערב להר הבית/אל-חרם א-שריף, אך רק בשנת 2004 החלה רשות העתיקות להיות הגוף המקצועי שמבצע חפירות אלו. בעשור וחצי האחרונים, מיקדה רשות העתיקות את עיקר פעולותיה באגן ההיסטורי ביצירת מערכת של ערוצים, מנהרות וחללים תת-קרקעיים.

המנהרה הרחבה שמתחת לבתים בסילואן (המכונה "דרך עולי הרגל")

פרויקט מנהרות מרכזי של רשות העתיקות הוא חפירתו של רחוב רומי עתיק מתחת לבתיהם של תושבי שכונת סילואן הפלסטינית (מס' 10 במפת האתרים הארכיאולוגיים באגן ההיסטורי של ירושלים, להלן) במימון עמותת אלע"ד. הרחוב מונה מאות מטרים ועובר מקצה אחד של סילואן, בסמוך לבריכת סילואן העתיקה, ועד למרגלות קירותיו הדרומיים והמערביים של הר הבית/אל-חרם א-שריף. הרחוב הרומי תועד לראשונה במאה ה-19 בידי הארכיאולוגים בְּליס ודיקי. כיום נקרא הרחוב "דרך עולי הרגל"[7], על שם דרך המתפללים היהודים שעלו לבית המקדש שנבנה בידי הורדוס. ארכיאולוגים מניחים כי הרחוב לא נבנה לפני השנים 31-30 לסה"נ, בסוף ימי בית שני. חלקים אחרים של הרחוב מתוארכים לתקופה הרומית ולתקופה הביזנטית המאוחרת, ואף נעשה בהם שימוש בתקופה האסלאמית הקדומה[8]. לעומת זאת, הנרטיב המנחה את אתר החפירה, שטרם נפתח לציבור, הינו אחד ויחיד, והוא מגולל את סיפור העלייה לרגל היהודית תוך השמטתן של תקופות מאוחרות יותר, והתעלמות מהכפר הפלסטיני השוכן מעליו.

המנהרה הרחבה תחת שתי קשתות

חפירות הרחוב הרומי הקדום מתחברות לעבודות במנהרות הכותל ומתחת לכותל המערבי[9] (מס' 9 ו-10 במפת האתרים הארכיאולוגיים באגן ההיסטורי של ירושלים, להלן) המבוצעות בידי הקרן למורשת הכותל.[10] החל משנת 2004 הרחיבו החפירות האחרונות את השטח שנמצא מתחת לרחוב הגיא/אל ואד ומתחת לבתי מגורים ברובע המוסלמי (מס' 12 במפה שלהלן). בשנים 2010-2009, דנו רשות העתיקות והקרן למורשת הכותל בתוכנית לחפירת כל השטח שמתחת לכותל המערבי. למיטב ידיעתנו, הפרויקט נתמך ישירות על ידי משרד ראש הממשלה ומיושם כיום בקנה מידה קטן, במיוחד באזור שמתחת לקשת וילסון, בקצהו הצפוני של הכותל המערבי. "תוכנית שלם" מורה על ​​חיבור בין מנהרות הכותל למנהרות תת-קרקעיות בסילואן, דרך מנהרת ניקוז עתיקה העוברת מתחת לחומות העיר העתיקה. מנהרת הניקוז נחפרה במימון עמותת אלע"ד ונפתחה לציבור בשנת 2011.[11]

עם השלמת החפירות, תיצור המנהרות מסלול תיירות תת-קרקעי רציף בין אתר עיר דוד בסילואן, רחבת הכותל ומנהרות הכותל. המסלול נועד לעורר את חוויית הביקור בעיר עתיקה, אשר תציג אך ורק את תקופת המלוכה של יהודה ואת ימי בית שני – שתי תקופות מכריעות בעיצוב הזהות הלאומית היהודית-ישראלית בימינו.

תמונה המוצגת בכניסה למנהרה המכונה "דרך עולי הרגל". שחזור דמיוני של הרחוב הרומי הקדום בימי בית שני.

  • חניון גבעתי ומתחם קדם

חפירת הרחוב הרומי הקדום מצטרפת לעבודות באזור בשם "חניון גבעתי" (מס' 2 במפה), בכניסה לסילואן/עיר דוד, מול חומות העיר העתיקה. זהו שטח החפירה הגדול ביותר באגן ההיסטורי, והוא נחפר בשנים 2003 ו-2005 והוסיף להיחפר ברצף משנת 2007 ואילך. בעבר שימש השטח למגרש חניה, והיה אחד השטחים הציבוריים האחרונים בשכונת סילואן. השטח אף שימש כשוק לשעת הצורך ולחגיגות חתונה. החפירות בחניון גבעתי מוגדרות כחפירות הצלה (חפירות לפני בניה) ונערכות בידי רשות העתיקות יחד עם אוניברסיטת תל אביב. הן ממומנות בידי עמותת אלע"ד על מנת להכין את השטח לבניית מרכז מבקרים בן 16,000 מ"ר בשם "מרכז קדם".

במרוצת השנים דיווחה התקשורת על ממצאים יוצאי דופן בחפירות, החל במטמון הגדול ביותר של מטבעות זהב מן התקופה הביזנטית ועד למבנה מהתקופה ההלניסטית, אשר חוקרים אחדים מייחסים אותו למצודת החקרא, אשר נבנתה בידי אנטיוכוס אפיפנס כדי לבסס את אחיזתו בירושלים. ארכיאולוגים אף חשפו מבנה גדול מהמאה הראשונה לסה"נ, שרידים של מבני מגורים מן התקופה העבאסית (מאות 9-8 לסה"נ), יסודות מרשימים של מבנים ביזנטיים ורומיים ומבנה מגורים גדול מהתקופה הרומית המאוחרת (מאות 3-2 לסה"נ).

מתחם קדם[12], אשר צפוי להבנות על שטח החפירה וללא ספק יסב נזק לעתיקות, הוא פרויקט שנוי במחלוקת. הפרויקט אושר לבניה ביולי 2017, לאחר התערבות פוליטית ומאבק ממושך בוועדות התכנון.[13] מתחם קדם יכלול מתקני תיירות, כמו גם את "היכל התנ"ך", מיזם ממשלתי לחינוך יהודים-ישראלים על מורשתם המקראית. אם התוכנית לבניית הרכבל תצא לפועל, תמוקם במתחם תחנת  הרכבל השלישית (ראו סעיף בעניין הרכבל בעמוד ???).

  • בית הליבה

בחודשים האחרונים החלה הקרן למורשת הכותל לבנות ברחבת הכותל המערבי בניין בן שלוש קומות בשם "בית הליבה" (מס' 8 במפת האתרים הארכיאולוגיים המרכזיים באגן ההיסטורי בירושלים), אשר ישמש כבית משרדים גדול של הקרן. לראשונה מאז סלילת רחבת הכותל בידי ישראל בשנת 1967, אישרו ועדות התכנון בנייה מעל מה שהיה פעם שכונת המוגרבים, שטח החולש על שרידים ארכיאולוגיים יחודיים. בנייתו החלה השנה (2018) בסופו של תהליך בן שמונה שנים בוועדות הבניה והתכנון, אחרי שהוגשו התנגדויות רבות מצד תושבים, ארכיאולוגים, מתכננים, וכן מצד עמק שווה.

עבודות בניה של בית הליבה

  • הרכבל

התוכנית לרכבל ממערב ירושלים לעיר דוד/סילוואן הוכרזה בישיבת הממשלה ביום ירושלים, 28 במאי 2017.[14] הפרויקט הוא חלק מן האסטרטגיה שנועדה לחדש את התנועה אל האגן ההיסטורי ולהכפיל את מספר המבקרים באתרים הארכיאולוגיים שבשליטת המתנחלים. הרכבל אמור להסיע אלפי אנשים ביום משכונת בקעה במערב ירושלים עד לסילואן/עיר דוד במזרח ירושלים, עם תחנה על הגג של "מתחם קדם" המקודם על ידי עמותת אלע"ד. הפרוייקט מקודם בידי שר התיירות, יריב לוין, והרשות לפיתוח ירושלים (JDA), שחלקה שייך למשרד ירושלים ומורשת בראשות השר זאב אלקין וחלקה האחר שייך לעיריית ירושלים.

הדמייה של הרכבל לעיר העתיקה

הרכבל יהיה תלוי על קו שחוצה את גיא בן הינום הנמצא מדרום לעיר העתיקה ושכונת המגורים של סילואן עם תחנה בהר ציון, ויסתיים במרכז קדם. במרכז קדם יופנו המבקרים לעיר העתיקה דרך עיר דוד שבשליטת עמותת אלע"ד ולמרכז דוידסון – פארק ארכיאולוגי למרגלות הר הבית/אל-חרם א-שריף. השלב השני בתוכנית הרכבל הוא הקמת תחנה בהר הזיתים ותחנה נוספת בקצהו הדרומי של ואדי חילווה בסילואן, סמוך לאתר הארכיאולוגי של בריכת השילוח. בחודש מאי השנה (2018) הקציבה הממשלה 200 מיליון ₪ לשלב הראשון של הפרויקט. התשלום בוצע על אף שהתכנית טרם אושרה.

תוכנית הרכבל מתקדמת בתהליך חריג, באמצעות הוועדה לתשתיות לאומיות (ות"ל) ולא באמצעות ועדות התכנון המקומיות, כמקובל ברוב הפרויקטים המקומיים של בניה ותיירות. התקדמות התוכנית באמצעות ות"ל מאיצה את תהליך האישור, ומותירה זמן קצר ומרחב פעולה מצומצם להתנגדויות פומביות מצד בעלי העניין, ואף מסכלת התייעצות חיונית בוועדת השימור. לשימוע במועצה של ועדת התשתיות הלאומיות קדם קמפיין ציבורי בן עשרה חודשים נגד תוכנית הרכבל. הקמפיין הגיע לשיאו במכתב פומבי שנחתם על ידי 70 אנשי רוח ואקדמיה[15] ובהם חמישה חתני פרס ישראל, ובמחאה מצד איגוד האדריכלים ומתכנני הערים[16] ומצד המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל. אדריכלים ומתכננים מובילים הציגו את פרויקט הרכבל כ"דיסנילנד" אשר ישמיד את הנוף ההיסטורי. ב-29 באוקטובר 2018 אישרה ות"ל את הפקדת התוכנית, ומרגע שהתכנית תופקד עומדים לרשות הציבור 60 ימים בלבד להגשת "הסתייגויות". [17]

השגת קרקע חדשה: המתנחלים מתרחבים לאזורים חדשים באגן ההיסטורי

  • מיזם אלע"ד בעיר העתיקה

שנת 2018 מציינת נקודת מפנה בהתבססות עמותת אלע"ד בשטחים אסטרטגיים באגן ההיסטורי. בפברואר הסכימה הממשלה למסור לאחריותה של אלע"ד את האתר הארכיאולוגי מחוץ לחומות הדרומיות והמערביות של הר הבית/אל-חרם א-שריף.[18] מאז השתלטותה של אלע"ד על אתר עיר דוד בשנת 2002, תינתן לה לראשונה הזכות לנהל אתר ארכיאולוגי בתוך העיר העתיקה, למרגלות הטיילת. האתר מתחבר לפארק הארכיאולוגי של עיר דוד במנהרת ניקוז תת-קרקעית עתיקה, אף היא מנוהלת בידי אלע"ד. עתירה של עמק שווה המתנגדת לניהול תעלת הניקוז על יד אלע"ד היא כעת אחד המכשולים בפני יישום ההסכם בין אלע"ד והמדינה.[19]

מרכז דוידסון הוא פארק ארכיאולוגי חשוב הממוקם בחלקו הדרומי של הכותל המערבי, לאורך הקיר הדרומי של הר הבית/אל-חרם א-שריף בחומות העיר העתיקה. מרכז דוידסון מציג ממצאים ארכיאולוגים שהתגלו במקום, תוך הדגשה של הממצאים מימי הבית השני, במיוחד מן המאה הראשונה לסה"נ, ובהם רחוב, חנויות ושרידים מחורבן העיר בידי הרומאים. האתר אף כולל מבנים רומיים מאוחרים, שורת מבנים מהתקופה הביזנטית, וארבעה בנייני ממשל, שזוהו כארמונות מימי בית אומיה.

מיקומו של מרכז דוידסון – בסמוך לכותל המערבי ובחיבור בין העיר העתיקה לעיר דוד/סילואן – הוא אסטרטגי ביותר. כיום האתר תחת ניהולה של החברה לשיקום ופיתוח הרובע היהודי, חברה בבעלות ממשלתית. מאחר ואלע"ד היא גוף פרטי, אין היא רשאית לשאת באחריות ניהולית על אתרים קדושים כמו הכותל המערבי, ונראה שזו אחת הסיבות לכך שניהול האתר טרם העובר באופן רשמי לאלע"ד. להבנתנו, כל הסדר לא יכלול את רחבת התפילה השוויונית מדרום לגשר המוגרבים.

התפקיד הניהולי במרכז דוידסון עשוי לסייע לאלע"ד להגדיל את תנועת התיירות לעיר דוד באמצעות שליטה על החיבור הפיזי, הביורוקרטי והנרטיבי בין האתרים. כך תוכל אלע"ד לאחד את הנתיב שנחפר כעת תחת השם השיווקי "דרך עולי הרגל" אל אתר חדש בשם "מסלול המקוואות"[20] במרכז דוידסון, לאורך הקיר הדרומי של הר הבית/אל-חרם א-שריף. יחד, מקדמים שני מסלולים אלה את הנרטיב של העליה לרגל לבית המקדש.

  • אלע"ד בגיא בן הינום

במהלך השנה האחרונה, נכנסה אלע"ד לשטח החדש בגיא בן הינום, השוכן בתוך הגן הלאומי של חומות ירושלים. על מורדותיו של הגיא נמצאות שכונות ימין משה ואבו טור מצדו האחד, וחומות העיר העתיקה, הר ציון וסילואן מצדו האחר, והם מתחברים אל נחל קדרון. חלקו הדרומי משופע באתרי קבורה מתקופת הברזל (מאות 8 – 6 לפנה"ס), מתקופת בית שני (מאות 1 לפנה"ס – 1 אחרי הספירה), מהתקופה הרומית, התקופה הביזנטית והתקופה הצלבנית, וכולל בתי קברות של קהילות מיעוט שונות, כגון בית הקברות של העדה הקראית. בערבית נקרא הגיא "ואדי א-רבאבה" ובמסורת הנוצרית "גהנה" מהיוונית   Geenna . במסורת המקראית מזוהה הגיא עם מקום שבו נעשו פולחני קורבן (הקרבת ילדים) בתקופת שלטונם של מלכי יהודה.

גיא בן הינום – מבט מזרחה אל שכונת סילוואן

בשנת 1974 הוכרז הגיא כחלק מהגן הלאומי של חומת ירושלים, החלטה שנועדה לשמר חגורה ירוקה סביב העיר העתיקה. תושבי אבו טור וסילואן, שהיו אז בעלי קרקעות בתוך הגיא, לא הורשו לבנות בו עוד. הקטע של הגיא הסמוך למרכז העיר במערב ירושלים התפתח במשך עשרות שנים והוקמו שם מתחם לארועי תרבות ומגרש ירידים, וכעת גם גן ציבורי של משפחות ישראליות ופלסטיניות.

לפני מספר חודשים ייסדה עמותת אלע"ד בית קפה (מס' 6 במפת גיא בן הינום) על המדרונות שבצדה הערבי של שכונת אבו תשׂור. יסוד בית הקפה נעשה מספר חודשים לאחר שוועדת התכנון המקומית הנפיקה היתר בניה לגשר להולכי רגל באורך 189 מ' (מס' 5 במפה הנ"ל), שנועד לחבר את אזור בית הקפה להר ציון. הארגונים עמק שווה ושלום עכשיו[21] פנו לוועדת התכנון המחוזית נגד ההליך להוצאת ההיתר – הליך המונע דיון ציבורי – על גשר באזור היסטורי כה רגיש. עמק שווה ושלום עכשיו דורשים כי התהליך יחזור לפרוטוקול המקובל, יציג תוכנית מפורטת לפני ועדת התכנון המחוזית ויחשוף אותה לעיון הציבור.

בית הקפה של אלע"ד בסילואן

אל תכניות הגשר, בית הקפה ותשתיות הרכבל נוספו לאחרונה "צווי גינון"[22] שהוציאה העירייה למגרשים בתוך גיא בן הינום. למעשה, צווים אלה מאפשרים לרשות המקומית להשתמש באופן זמני בקרקע פרטית לא מנוצלת לצורכי ציבור – במקרה זה לגינון. כאמור, לא נעשתה בניה על המגרשים השייכים לתושבי אבו תור וסילואן מאז שהאזור הוכרז כגן לאומי בשנת 1974.

חוק חדש מאפשר בניה בקנה מידה גדול למתנחלי סילוואן

אחת ההתפתחויות המשמעותיות ביותר השנה, היא התיקון לחוק הגנים הלאומיים שעבר בכנסת בחודש נובמבר.[23] תיקון זה יאפשר לעמותת אלע"ד להגדיל באופן משמעותי את מספר יחידות המגורים של המתנחלים בסילואן. עמותת אלע"ד ידועה כיום בציבור הישראלי בתור הארגון שמנהל את הגן הארכיאולוגי בעיר דוד ונחשבת לאחד הגורמים העיקריים האחראיים להתפתחות הארכיאולוגית באגן ההיסטורי. אבל הצעת החוק מזכירה לנו כי אלע"ד היא ביסודה ארגון מתנחלים שפעילותו מוקדשת לייהוד הכפר הפלסטיני סילואן.

ההצעה שעברה בכנסת בקריאה שניה ושלישית בנובמבר השנה (2018) היא תיקון לחוק הגנים הלאומיים ונוסחה במיוחד כדי לאפשר בניה ​​של בתי מגורים בגנים הלאומיים. אחת השכונות היחידות שתושביה מתגוררים בגבולות גן לאומי היא סילואן/עיר דוד. על פי הצעת החוק, תוכנית בניה בשכונה עשויה להיות מוגשת על ידי העיריה או על ידי בעלי הבתים הנוכחיים, אך מכיוון שסילואן מאופיינת ביחסים מתוחים בין הפלסטינים לבין המתנחלים, לא תיתכן הסכמה על התוכנית בין התושבים. לכן, סביר להניח כי עיריית ירושלים, המקיימת קשרים קרובים מאוד עם עמותת אלע"ד, תציע תוכנית שתיטיב בראש ובראשונה עם מתנחלי עמותת אלע"ד.

לא מפתיע, אם כן, כי הצעת חוק זו קודמה רבות על ידי אלע"ד, אשר יישבה במהלך 25 ​​השנים האחרונות כ-500 יהודים בסילואן/עיר דוד. בהתחשב בעובדה שפלסטינים מירושלים המזרחית זוכים להיתרי בנייה לעתים רחוקות בלבד, ובשל מיעוט תוכניות האב לפלסטינים בעיר, מובן מאליו כי מי שיהנה מחוק זה לא יהיו התושבים הפלסטינים.

סיכום

בעוד שרוב ההתפתחויות המתוארות בדו"ח זה הינן תוצאה של תהליכים ארוכי טווח, אשר נועדו לשנות את אופיו ואת צורתו של האגן ההיסטורי של ירושלים, ההתפתחויות החדשות מסמנות השקעה ממשלתית חסרת תקדים בקידום סדר היום של המתנחלים.

עדיפותו העליונה של פיתוח האגן ההיסטורי בסדר יומה של ממשלה זו, מתבטאת לא רק בשגשוג של פרויקטים חדשים ובשיא במכסה התקציבית; גם המחוקקים מקדמים נמרצות את הפרויקטים הללו, המתבטא לעתים קרובות באימוץ הליכים חריגים, כמו במקרה הרכבל, או בשתדלנות נמרצת מטעם המתנחלים, כפי שעולה מהצעת החוק של הגנים הלאומיים. ניתן לומר כי בשנת 2018 החל להתעצב חזון המתנחלים בירושלים: הוא כולל רשת של אתרי תיירות חדשים עם מסלולי תיירות תת-קרקעיים, רכבל והקמת יישובים קטנים באזורים חדשים באגן ההיסטורי. השנה לראשונה הוסכם להעביר שליטה באתר מרכזי בעיר העתיקה לידי המתנחלים; וצעד חקיקתי חסר תקדים נועד לאפשר למתנחלי עיר דוד/סילואן לסלק מכשולים בדרכם לשנות את המאזן הדמוגרפי במרחב הפלסטיני מחוץ לעיר העתיקה.

פיתוח התיירות הארכיאולוגית באגן ההיסטורי של ירושלים הפך לחלק בלתי נפרד ממפעל ההתנחלויות. הגנים הארכיאולוגיים, המנהרות ומפעלי התחבורה החדשים הופכים אתרים עתיקים למונומנטים לאומיים, אשר נועדו לעצב מחדש גבולות גיאופוליטיים ולהבטיח ריבונות ישראלית בלעדית באגן ההיסטורי. מחירה של מגמה זו הוא עצום,  היא משחיתה את הראיות הפיזיות לעברה המגוון של העיר ההיסטורית ופוגעת בכל פשרה עתידית בנושא ירושלים,

© דצמבר 2018, עמק שווה

[1] עמותת אלע"ד מנהלת את הפארק הארכיאולוגי "עיר דוד" מחוץ לחומות העיר העתיקה בשכונת סילואן, ובה שרידים מהתקופות הקדומות ביותר של ירושלים. הפארק מוצג ע"י אלע"ד כעיר דוד המלך, בירתו הראשונה של העם היהודי, וכאחד האתרים בעלי החשיבות הלאומית הגבוהה ביותר בארץ. עמותת אלע"ד אוצרת את אתר עיר דוד בצורה צרה ומוטה, תוך הדגשת סיפורו של דוד המלך, עיוות משמעות הממצאים הארכיאולוגיים שבו והתעלמות מתקופות רבות המתגלמות באתר.

[2] סוּ סֵרקס וצוות ה-TOI, בג"ץ דחה עתירה נגד פינוי 700 תושבים מירושלים המזרחית, Times of Israel, 22 בנובמבר, 2018.

[3] עדכון עמק שווה: חוק הגנים הלאומיים, חוק המתנחלים, 26 בנובמבר, 2018.

 

[4] עמק שווה: הודעה לעיתונות – תכנית רשות העתיקות לחפור מתחת לסילואן, כל הדרך לרחבת הכותל, 29 במאי, 2017

[5] שם

[6] עמק שווה, ממשלת ישראל אישרה כמות שיא לחפירות ארכיאולוגיות בסילואן, 13 במאי, 2018.

[7] נ' חסון, במנהרה מתחת לסילוואן, השרה רגב לימדה את אובמה שיעור בהיסטוריה, הארץ, 27 בדצמבר, 2016.

[8] מ' חג'גי וג' עוזיאל, ירושלים, עיר דוד, הרחוב הביזנטי, חדשות ארכיאולוגיות, 127, 2017.

[9] למידע נוסף אודות חפירות מנהרות הכותל ראו: "ירושלים תחתית: חפירת מנהרות, תעלות ומרחבים תת-קרקעיים באגן ההיסטורי", עמק שווה, 2015.

[10] הקרן למורשת הכותל המערבי היא קרן ממשלתית האחראית על הכותל המערבי ועל מנהרות הכותל.

[11] להרחבה ראו: "ירושלים תחתית: חפירת מנהרות, תעלות ומרחבים תת-קרקעיים באגן ההיסטורי," עמק שווה, 2015.

[12]עמק שווה בהודעה לעיתונות: מרכז קדם של אלע"ד בסילואן אושר על ידי כל ועדות התכנון. 19 יולי, 2017.

[13]עמק שווה בהודעה לעיתונות: החלטה לאשר את תוכנית קדם של עמותת אלע"ד בסילואן מעוררת חשש לפוליטיזציה חריפה של מוסדות התכנון והבניה , 30 במרץ, 2016.

[14] הודעת מזכיר הממשלה בעקבות ישיבת הממשלה ב -28 במאי, 2017

[15] סרקס, חתני פרס ישראל קוראים לממשלה לבטל את פרויקט הרכבל של העיר העתיקה בירושלים, Times of Israel, 12 באוקטובר, 2018.

 [16] סרקס, אגודת האדריכלים מטילה ספק בחוקיותו של פרויקט הרכבל בירושלים, Times of Israel, 11 באוקטובר, 2018.

[17] סרטון על פרויקט הרכבל

 [18] עמק שווה בהודעה לעיתונות: ממשלת ישראל אישרה את הסכם התפעול של מרכז דוידסון על ידי עמותת אלע"ד,  14 בפברואר, 2018.

[19] ד' אייזנבד, ניהול מנהרת עיר דוד בידי אלע"ד נדונה בבית המשפט, ג'רוזלם פוסט, 12 באפריל, 2015.

[20] עמק שווה בהודעה לעיתונות: כמה מקוואות עתיקים צריך  בעיר העתיקה? 8 בפברואר, 2017.

[21] עמק שווה: שלום עכשיו ועמק שווה הגישו ערר על היתר בניה להקמת גשר בגיא בן הינום, 2 במאי, 2018.

[22]   עמק שווה בהודעה לעיתונות: עדכון: עיריית ירושלים הודיעה על לקיחת 60 דונם אדמות פרטיות בסילואן ובאבו תור באמצעות צווי גינון, 23 באוגוסט, 2018.

[23] עמק שווה: עדכון: תיקון חוק הגנים עבר בכנסת, 26 בנובמבר, 2018.