עתירה לבג"ץ לעצור את תכנית הרכבל לעיר העתיקה

27 בנובמבר, 2019

אדריכלים, ארכיאולוגים, ואנשי מקצוע מובילים עתרו לבג"צ יחד עם 'עמק שווה' לביטול תכנית הרכבל לעיר העתיקה. הטיעונים: התוכנית התקבלה בחוסר סמכות ע"י ממשלת מעבר הפרויקט התחבורתי לכאורה, לא נבחן בסטנדרטים המקובלים של משרד התחבורה ההחלטה התקבלה על סמך הדמיות מטעות

בעקבות אישורה של תכנית הרכבל לעיר העתיקה לפני כשלושה שבועות בקבינט הדיור הממשלתי עתר ארגון 'עמק שווה' לבג"ץ יחד עם שורה של אנשי אקדמיה ורוח, בהם אנשי מקצוע מתחום האדריכלות, תכנון עירוני, תיירות וארכיאולוגיה נגד התוכנית. מאחר ולבג"צ אין סמכות לדון בשאלות תכנוניות אלא בחוקיות ההליך הנקודות שפורטו בהשגה הציבורית עליה חתומים כ 450 בני אדם ועוד כ 70 אנשי ציבור אינן חלק מהעתירה.

בין העותרים לצד עמק שווה שני חתני פרס ישראל לארכיאולוגיה, פרופ' אמנון בן תור ועמי מזר, ויו"ר מועצת רשות העתיקות לשעבר פרופ' ב"ז קדר וכן יו"ר יד בן צבי, בוני רובין ואדריכלים מובילים, בהם משה ספדיה, אלונה ניצן שיפטן, אמנון בר-אור, ודוד גוגנהיים ושורה ארוכה של אנשי רוח ואקדמיה

בעתירה שלוש טענות מרכזיות:

  • אין בסמכותה של ממשלת מעבר לקבל החלטה בלתי הפיכה כמו פרוייקט הרכבל: עלות פרוייקט הרכבל מאות מיליוני שקלים. בימים בהם מבצעת הממשלה קיצוץ רוחבי של מיליארדי שקלים ומקצצת בבריאות וברווחה, לא ראוי שממשלת מעבר תשאיר ירושה בסדר גודל כזה לממשלה הבאה. גם בתשובת המשנה ליועמ"ש לפניית העותרים לא הסתיר עו"ד עותמאן רוסלאן כי מדובר בהליך בעייתי, גם אם לטענתו אין מניעה משפטית לכך.
  • נפל פגם חמור בהליכי התכנון כאשר משרד התחבורה לא שותף בפרוייקט תחבורתי לכאורה: בעוד הפרויקט מוצג כתחבורתי, משרד התחבורה לא שותף להליך והפרויקט לא נדרש לעמוד בסטנדרטים של פרוייקטים תחבורתיים במדינת ישראל והתקבל על סמך דוחות ונתונים פחות מקיפים מאלו שנדרש כל פרויקט תחבורתי אחר.
  • ההחלטה התקבלה על סמך הדמיות מטעות: יזמי התוכנית לא הציגו הדמיות מלאות שממחישות את תנועת קרוניות הרכבל שיפגעו בנוף ההיסטורי של אגן העיר העתיקה. על הות"ל היה לדרוש מהיזמים להראות הדמיות שממחישות את תנועת הקרוניות

תגובת 'עמק שווה': הרכבל הוא רעיון מעוות שימיט אסון על ייחודה של ירושלים. לא ברור מדוע הייתה צריכה ממשלת ישראל לאשר פרוייקט חריג ושנוי במחלוקת בעלות של מאות מיליוני שקלים בשלהי דמדומיה. העובדה שאנשי מקצוע בכירים מכל התחומים הרלוונטים, החל מאדריכלים, היסטוריונים, גיאוגרפים, מומחים לתיירות וארכיאולוגים נדרשים לפנות לבג"ץ כדי למנוע את הקמתו מעידה יותר מכל על כך שהליך האישור של הפרוייקט היה לא ענייני. נראה שהממשלה ירתה חץ ואפילו לא טרחה לסמן מטרה מסביבו.