תל שילה (ח'רבת סיילוּן) – ארכיאולוגיה במאבק הפוליטי על השומרון

תל שילה נמצא בדרום השומרון, מצפון לכפר הפלסטיני תורמוס עיא וממערב להתנחלות שילה, והוא מהווה חלק משטחה של התנחלות זו. שם היישוב הקדום השתמר בשמו הערבי של האתר, ח'רבת סיילון. הוא מנוהל על ידי 'עמותת משכן שילה – המרכז למחקר ולפיתוח ערש ההתיישבות בארץ ישראל', יחד עם המועצה האזורית חבל בנימין. בישראל ובגדה המערבית רשות הטבע והגנים היא המנהלת את אתרי העתיקות החשובים. מקרה תל שילה מהווה תקדים לניהול אתר ארכיאולוגי בגדה המערבית בידי עמותה פרטית ומועצה אזורית.

תל שילה שוכן על אדמות פלסטיניות, ועד ראשית שנות ה-80 למאה ה-20 התגוררו בשטחו משפחות מן הכפר קריות. התושבים פונו במקביל לחפירות הארכיאולוגיות שנערכו במקום על ידי מדינת ישראל. כיום הפלסטינים מנועים מלהגיע למקום ולעבד את אדמותיהם; מכיוון שהאתר הוא חלק מן ההתנחלות, תמיד אפשר למנוע את כניסתם לתל הארכיאולוגי בטענה שאין להם אישור כניסה לשטח ההתנחלות.

   tel shilo5

כאשר בוחנים את האופן שבו מתייחסות הרשויות הישראליות, ובראשן המִנהל האזרחי והמתנחלים, לתל שילה, רואים שיש כאן מעשים שלא ייעשו ושלא היו מתבצעים אילו שכן האתר בישראל. החלטת המדינה לכלול את התל הארכיאולוגי בשטח ההתנחלות שילה כמוה כאמירה שהעבר והמורשת המקומית שייכים למתנחלים. יתרה מכך, האתר מנוהל על ידי עמותה פרטית ולא על ידי גופים ממשלתיים כדוגמת רשות הטבע והגנים. מכיוון שתל שילה אינו גן לאומי, יכולים המתנחלים ומנהלי האתר לפתח ולבנות אותו תוך התעלמות מן הכללים הנהוגים בגנים לאומיים, שבהם חייב הפיתוח להתחשב בשרידים העתיקים.

ההשקעה הרבה, הבלתי פרופורציונלית לאתר בסדר גודל כזה, לא היתה מתבצעת אלמלא האינטרסים הפוליטיים לחיזוק ההתנחלות באזור. אינטרסים אלו הביאו לגירוש התושבים הפלסטינים מאדמותיהם וניכוס האתר למען ההתנחלות. למרות הניסיונות להציג את הפרויקט כשילוב של מחקר מדעי ופיתוח לטובת כלל האוכלוסייה, ברור שמדובר בפרויקט מרכזי לחיזוק ההתנחלות.

לקריאת הדו"ח המלא

 להורדת הדו"ח המלא כקובץ PDF pdf

 מפת אתרי עתיקות לאומיים בשטחים