פרויקט 'אתרי מורשת לאומיים' בגדה המערבית – חשיבות ארכיאולוגית ומשמעות פוליטית

8 בפברואר, 2010

בחודש פברואר 2010 אימצה ממשלת ישראל את 'פרויקט תשתית מורשת לאומית' (תמ"ר), הנקרא גם 'תוכנית אתרי מורשת לאומיים'. פרויקט תמ"ר נועד לחזק את הקשר של עם ישראל לארץ ישראל באמצעות טיפוחם של אתרים היסטוריים מתולדות הציונות ואתרים ארכיאולוגיים המזוהים עם נוכחות יהודים והיסטוריה יהודית. התוכנית, אשר אושרה בממשלה בפברואר 2010, אמורה להימשך כחמש שנים בתקציב כולל של כ-400 מיליון שקל, ולכלול אתרים מתל דן בצפון ועד אום רשרש (אילת) בדרום.1

הרודיון על רקע בתי הכפר זעתרה   דגם קבר הורדוס בכניסה להרודיון

התוכנית לוקה בהעדר אתרים המעידים על עושרה התרבותי של הארץ שאינם מזוהים עִם עַם ישראל ומורשתו. כך למשל אין בה אתרים המלמדים על התרבות הנבטית, התרבות ההלניסטית (למעט מָרֵאשָה), התרבות הרומית והביזנטית, התרבות הערבית, התרבות הצלבנית ועוד. זהו חיסרון רב משמעות ביכולת להכיר את תולדות הארץ בהיקף נרחב ומרחיב אופקים, ללא פרצות ברצף הכרונולוגי והתרבותי.

במסמך זה אנו מתמקדים באתרים הארכיאולוגיים הכלולים בתוכנית ונמצאים בגדה המערבית. אתרים השוכנים בגדה המערבית ונחשבים לחלק מתולדות הציונות, כדוגמת כפר עציון ואחרים, אינם נכללים בסקירה המובאת בו.

  1. נ' חסון, "תוכנית המורשת: ביקורת על היעדר אתרים לא יהודים", הארץ, 25 בפברואר 2010.