נבי סמואל – סיפורו של כפר השבוי בגן לאומי

כפר נבי סמואל, הוא נבי צמוויל, נמצא צפונה לירושלים ומחוץ לשטחה המוניציפלי, במרחק של קילומטר אחד מצפון לשכונת רמות. היישוב שוכן בצמוד לאתר ארכיאולוגי בעל אותו שם ומתנשא לגובה 890 מ' מעל פני הים. מצפון-מזרח לאתר נמצא הכפר הפלסטיני אל-ג'יבּ, מצפון-מערב לו ההתנחלויות גבעת זאב וגבעון, וממערב הכפר בית איכּסא. הכפר נבי סמואל נבנה בראש הגבעה, סביב המסגד והקבר המיוחס לשמואל הנביא. עד שנת 1967 חיו בכפר יותר מאלף איש, אולם רובם ברחו במהלך מלחמת ששת הימים. ב-1971 נהרס הכפר על ידי צה"ל ותושביו פונו לשטח סמוך לגבעה, ממזרח ללב האתר[1]. כיום מתגוררים במקום כ-250 תושבים.

   מתפלל יהודי ומסגד (Medium)   האתר (Medium)

בשנת 1995 הוכרז האתר כגן לאומי ששטחו כ-3,500 דונם. בתחומי הגן נכללים האתר הארכיאולוגי, בתי התושבים ושטחים חקלאיים השייכים להם, המשתרעים על פני אלפי דונם. מבחינה משפטית אחראי על המקום המינהל האזרחי, והחפירות הארכיאולוגיות מתבצעות על ידי קצין מטה ארכיאולוגיה (קמ"ט) של המינהל. האחריות על הגן הלאומי נבי סמואל נתונה בידי רשות הטבע והגנים (רט"ג). בהסכמי אוסלו הוגדר המקום כשטח- C.

גן לאומי נבי סמואל הוא אחד הגנים הגדולים ביותר בגדה המערבית. אתר העתיקות והמרכז הדתי הנמצאים בשטחו הפכו לכלי בחזית המאבק נגד תושבי הכפר הפלסטינים. כאשר רוב אדמות הכפר מוכרזות כגן לאומי וכפרם המקורי של התושבים נהרס והפך לאתר ארכיאולוגי, עתידו של הכפר בסכנה. המקרה של נבי סמואל הוא ייחודי, בהיותו הכפר הראשון בגדה המערבית שהרשויות הישראליות גירשו את תושביו והרסו את בתיו לשם הפיכתו לאתר עתיקות. זהו גם המקרה הבולט ביותר של הכללת שטחים כה נרחבים מאדמות הכפר בגן לאומי על פי חוק הגנים הלאומיים, וזאת ללא הסבר מקצועי מניח את הדעת.

לקריאת הדו"ח המלא

להורדת הדו"ח המלא כקובץ PDF pdf

20130609a-Nabi_Samuel_national_park_HE