זכויות הפרט והקהילה באדמות המוכרזות אתרי עתיקות בגדה המערבית

מאז 1967, מעוגנת המערכת החוקית בגדה המערבית בסדרה של צווים ופקודות, סדרה המבוססת על המערכת החוקית שהתקיימה בממלכת ירדן עד 5.6.67, עת פרצה מלחמת ששת הימים. אולם, בשנים האחרונות נעשה ניסיון לטשטש את ההפרדה בין מדינת ישראל לשטחי הגדה המערבית באמצעות החלת החוק הישראלי. בעקבות זאת, נגרמים לעיתים קרובות חוסר בהירות וחוסר הבנה ביחס לחובות ולזכויות של תושבי הגדה המערבית בשטחם, וביחס לאפשרותם להתמודד עם החלטות ופעולות המנהל האזרחי והצבא, המתפקדים כריבון בגדה (למעט מזרח ירושלים, שסופחה לישראל והחוק הישראלי חל עליה).

פרסום זה עוסק בהשפעתו של החוק הישראלי על אתרי עתיקות ועל שרידים ארכיאולוגיים הנמצאים על אדמותיהם הפרטיות של תושבי הגדה. אנו בוחנים מה הן הזכויות והחובות של בעל האדמה או של הקהילה המקומית, במקרה שבו מכריזות הרשויות  על אתר עתיקות בשטחם, ובאילו דרכים ניתן להתמודד עם כוונתן של הרשויות לקיים חפירות בשטח פרטי.

הפרסום מחולק לשלושה חלקים: החלק הראשון מציג מושגי יסוד ארכיאולוגיים; החלק השני מציג שאלות ותשובות הנוגעות להליכים מול החלטות והגבלות הרשויות בשם הארכיאולוגיה והעתיקות והאופן בו ניתן להתנגד להן; החלק השלישי בפרסום מציג מקרי מבחן, המלמדים כיצד התמודדו קהילות שונות עם הניסיון להפקיע, לנכס או למנוע שימוש באדמותיהן הפרטיות בשם הארכיאולוגיה.

לקריאת הדו"ח המלא זכויות הפרט והקהילה באדמות המוכרזות אתרי עתיקות בגדה המערבית

להורדת הדו"ח המלא זכויות הפרט והקהילה באדמות המוכרזות אתרי עתיקות בגדה המערבית כקובץ PDF pdf